.png)
ארגון הלוח-התמצאות מיידית במבט אחד - לפני שאני שוטחת בפניכם את שיטות המשמעת שלי חשוב לי בראש ובראשונה לתת במה ללוח. הלוח הוא השער לכל שיעור. אני מאמינה שניהול נכון של לוח הכיתה יכול ליצור סביבה של משמעת ותכליתיות. כשאני מנהלת את הלוח, אני דואגת שיהיה מסודר ומוגדר עד הפרט האחרון. זה מקל על תלמידים ואנשים כמוני, בעלי הפרעות קשב, להבין את מהלך השיעור. אני די מפוזרת ולכן כשכל סנטימטר בלוח מוגדר, קל לי כמורה לנהל את השיעור. ואילו לתלמיד, מנהל שנכנס פתאום לכיתה או כל אורח אחר מספיק יהיה לתת מבט אחד בלוח ולהבין מה אנו עושים כעת.
שיטת כרטיס המוטיבציה -יחד נגיע למטרה: בצד הימני של לוח הכיתה, אני מציירת שני פרצופים - אחד של איש שמח והשני של איש פחות שמח... כל פעם כשאני מזהה התגייסות חיובית של תלמיד :השתתפות, נכונות ללמוד והתמודדות עם אתגרים, אני רושמת את שמו ליד הפרצוף השמח. אם יש התנהגות שלילית של תלמיד אני רושמת את השם ליד הפרצוף הפחות שמח. אחרי שלוש פעמים אני משוחחת עם המחנכת או ההורים. נותנת כמובן אפשרות לשפר את עצמו במהלך השיעור ומעודדת לקבל חיזוק חיובי.
שיטת הקבוצות - יצירת סולידריות: אחת מהדרכים שאני הכי אוהבת להשתמש בה בה היא "שיטת הקבוצות". אני מחלקת את הכיתה לקבוצות, כשכל קבוצה מקבלת שם בצבע או נושא מסוים. בחלק התחתון יותר של הלוח מצד שמאל יש לי מקום מיוחד וקבוע בו הכל מחולק לטבלה בת 6 עמודות מחולקות עם נייר דבק צבעוני. בראש כל עמודה אני רושמת את שם הקבוצה. וכך, כל פעם כשקבוצה מסויימת השתתפה , ענתה יפה, עבדה וכו אני מסמנת נקודה או וי בעמודה שלה. בסוף השיעור אני חותמת לכל ילדי הקבוצה בכרטיס המוטיבציה שלהם או אם אני רוצה, אפשר להחליט שאני נותנת להם חיזוק חיובי באותו רגע (לצאת להפסקה 5 דקות לפני הזמן, פשוט משיעורים, או כל מה שתבחרו יחד) השיטה הזו יוצרת סולידריות ורצון קבוצתי. התלמידים מתחברים יותר זה לזה, יש הרגשה של "אנחנו יחד", וזה יכול לסייע ביצירת אווירה חיובית.
שיטת הגלידה - חיזוק חיובי: שיטה נהדרת שלמדתי ממיכל כהן- מורה מנתיבות. קובעים ביחד עם הכיתה את מטרות השיעור: עמידה במשימות שניתנו , עבודת צוות, כבוד הדדי, משמעת, השתתפות ועוד. תבחרו יעדים בהתאם לצרכים שלכם. בכל פעם כשהכית ההשיגה יעד מסוים היא מקבלת "כדור גלידה". זה לא רק יוצר אווירה חיובית, אלא גם מחזק את הקשר ם בין התלמידים ובין המורה. הפרס איך לא, יכול להיות ארטיקים, גלידה שמביאים לכיתה ומגישים להם בגביעים, פיקניק (שאני כל כך אוהבת).
פתקיות הגרלה - יצירת תחושת אחריות אישית: השיטה האחרונה היא באמת מיוחדת. אני כותבת את שמות כל ילדי הכיתה על פתקיות ומכניסה לקערת מכשפה מדליקה שיש לי. בכל שיעור אני מגרילה שישה שמות ומציגה אותם על הלוח בצורה אנונימית. למשל: עלו לי בהגרלה השמות של -רני, אלון, תום ואריאל. אצייר טבלה קטנה על הלוח ובמקום לכתוב את השמות שלהם (זה אמור להיות סוד ,זוכרים? הכיתה לא יודעת מי התלמידים שנבחרו) אני כותבת למשל שמות של חיות או צבעים. בכל פעם כאותם שישה תלמידים מגלים תלמידאות טובה, אני רושמת בטבלה ליד השמות שלהם נקודה טובה או נקודה לא טובה. כל ששת התלמידים אמורים להתנהג יפה. במידה וכולם עבדו, השתתפו ועשו את המאמצים האישיים שלהם ועשו התקדמות כלשהי (כל אחד ורמתו כמובן) אז כל הכיתה זוכה בחיזוק חיובי. בסוף השיעור אני חושפת את שמות התלמידים ששמם נבחר. במידה ויש תלמיד ששמו נבחר והוא לא הצליח לעמוד ביעד אני כמובן לא חושפת את שמו כדי לא לבייש אותו .מיידעת אותו ומבקשת שבפעם הבאה יוכיח את עצמו כי הוא מסוגל. שיטה זו היא טובה משום שאף אחד לא יודע אם זה הוא שעלה בהגרלה ולכן יש לכל תלמידי הכיתה אינטרס להתנהג יפה ולהוכיח את עצמם כי אולי הם אלה שעלו בהגרלה. בסוף השיעור כל הכיתה מרגישה שיש לה השפעה ישירה על המציאות בכיתה וזה נהדר ממש.
יש לכן רעיונות נוספים? כתבו לי ואשמח להעלות לבלוג. הקליקו למטה לקבלת תמונות נוספות.
Comments